Vayedaber

מַהוּ שֶׁיִּטָּמֵא לִכְבוֹד רַבּוֹ. רִבִּי יַנַּאי זְעִירָא דְּמַךְ חָמוֹי. הוּא הֲוָה חָמוֹי הוּא הֲוָה רַבֵּיהּ. שָׁאַל לְרִבִּי יוֹסֵי וְאָסַר לֵיהּ. שָׁמַע רִבִּי חָמָא וְאָמַר. יִטָּמֵאוּ לוֹ תַלְמִידָיו. נִטְמְאוּ לוֹ תַלְמִידָיו וְאָֽכְלוּ בָשָׂר וְשָׁתוּ יַיִן. אָמַר לוֹן רִבִּי מָנָא. חָדָא מִן תַּרְתֵּי לָא פָֽלְטָה לְכוֹן. אִם אֲבֵילִים אַתֶּם לָמָּה אֲכַלְתֶּם בָּשָׂר וְשְׁתִיתֶם יַיִן. וְאִם אֵין אַתֶּם אֲבֵילִים לָמָּה נִטְמֵאתֶם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

דמך חמוי. נפטר חמיו והוא היה חמיו ורבו ושאל לר' יסא אם מותר להטמא לכבודו ואסר ליה ושמע רבי חמא והתיר שיטמאו לו תלמידיו:

חדא מן תרתי לא פלטה לכון. אחד משני דברים לא נצלתם וממ''נ שלא כדין עשיתם שאם אבילים אתם ולאו דוקא אבלים ממש אלא כמו אבלים אתם נחשבים כתלמיד לרבו ומשום זה נטמאתם כקרובים למה אכלתם בשר ושתיתם יין. מהו שיטמא אדם לתלמוד תורה. אם הלך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר:

וּמָהוּ שֶׁיִּטַּמֵּא כֹהֵן לִכְבוֹד 33b הַנָּשִׂיא. כַּד דָּמָךְ רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא אַכְרִיז רִבִּי יַנַּאי וְאָמַר. אֵין כְּהוּנָּה הַיּוֹם. כַּד דָּמָךְ רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא בַּר בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא דָּחַף רִבִּי חִייָה לְרִבִּי זְעִירָא בַּר בָּא בִכְנִישְׁתָּא דְגוּפְנָה דְצִיפּוֹרִין וּמִסְאָבֵיהּ. כַּד דָּֽמְכַת יְהוּדִינַיי אַחְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא שָׁלַח רִבִּי חֲנִינָה בָּתַר רִבִּי מָנָא וְלָא סְלַק. אָמַר לֵיהּ. אִם בְּחַיֵּיהֶן אֵין מִיטַּמִּין לָהֶן לֹא כָּל שֶׁכֵּן בְּמִיתָתָן. אָמַר רִבִּי נַסָּא בְּמִיתָתָן עָשׂוּ אוֹתָן כְּמֵת מִצְוָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא. ופשט ליה דכד דמך רבי יודן נשייא הוא רבינו הקדוש הכריז רבי ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו:

דחף רבי חייה לרבי זעירא. בבהכ''נ שהיה שם המת וטמאו בע''כ:

בתר רבי מנא. שהיה כהן ולא רצה לעלות אמר אם בחייהן אין מיטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ''ש:

במיתתן. שאני הוא דעשו אותה כעת מצוה מפני כבוד הנשיא:

מַהוּ שֶׁיִּטָּמֵא אָדָם לְתַלְמוּד תּוֹרָה. רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה יָתִיב וּמַתְנֵי וְאָעַל מִיתָא. מָן דִּיתָב לֵיהּ לֹא אָמַר כְּלוּם וּמָן דִּנְפַק לֵיהּ לֹא אָמַר לֵיהּ וְלֹא כְלוּם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שישב לו ולא יצא מפני הטומאה לא מיחה בידו וכן למי שיצא משם לא א''ל ולא מידי משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה:

רִבִּי נִיחוּמִי בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר אַבָּא אָמַר. אַבָּא לֹא הֲוָה עֲבִיר תְּחוֹת כִּפְתָּא דְקֵיסָרִין. וְרִבִּי אִמִּי עָבַר. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי כֹהֵן וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא הֲווֹן מְטַייְלִין בִּפְלָטַיָא דְקַיסָרִין. הִגִּיעוּ לְכִיפָּה וּפִירֵשׁ רִבִּי כֹהֵן. הִגִּיעוּ לְמָקוֹם טַהֲרָה וְחָזַר אֶצְלָן. אָמַר לוֹן. בַּמֶּה הֲוִיתוֹן עָֽסְקִין. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה לְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. לֹא תֵימָא לֵיהּ כְּלוּם. אִין דְּפָרַשׁ לֵיהּ דִּבְאַשּׁ שֶׁמִּיטָּמֵא לְתַלְמוּד תּוֹרָה לָא יָֽדְעִין. וְאִין מִשּׁוּם דַּהֲוָה סַייְסָן לָא יָֽדְעִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לא תימא ליה כלום. וקאמר הש''ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני רבי חזקיה בשביל שפירש שמותר ליטמאות ללמוד תורה אי משום דהוה סייסן כמו סרסן נצחן בדברים ושלא יקפחנו בתשובות ולא ידעין טעמיה דרבי חזקיה:

ופירש רבי כהן. מפני הטומאה וכשחזר אצלן אמר להן באיזה דין ולימוד הייתם עוסקין:

ור' אמי עבר. כשהלך לתלמוד תורה:

תחות כיפתא דקסרין. שהיה שם אהל על הטומא' ולא עבר דרך שם אע''פ שהלך ללמוד תורה:

תַּנֵּי. מִיטָּמֵּא הוּא כֹהֵן וְיוֹצֵא חוּצָה לָאָרֶץ לְדִינֵי מְמוֹנוֹת וְדִינֵי נְפָשׁוֹת וּלְקִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ וּלְעִיבּוּר הַשָּׁנָה וּלְהַצִּיל שָׂדֶה מִן הַגּוֹי וְלִלְמוֹד תּוֹרָה וְלָשֵׂאת אִשָּׁה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אִם יֵשׁ לוֹ מֵאַיִין לִלְמוֹד אַל יִטָּמֵא. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֲפִילוּ יֵשׁ לוֹ מֵאַיִין לִלְמוֹד יִטָּמֵא. שֶׁלֹּא מֵהַכֹּל אָדָם זוֹכֶה לִלְמוֹד. אָֽמְרוּ עָלָיו עַל רִבִּי יוֹסֵף הַכֹּהֵן שֶׁהָיָה יוֹצֵא אַחַר רַבּוֹ וּמִטָּמֵּא אַחַר רַבּוֹ לְצַיידָן. אֲבָל אָֽמְרוּ. אַל יֵצֵא כֹהֵן לְחוּץ לָאָרֶץ אֶלָּא אִם כֵּן הִבְטִיחוּ לוֹ אִשָּׁה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אא''כ הבטיחו לו אשה. אם הולך בשביל לשאת אשה לא הותר לו אא''כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה:

אחר רבו לצידון. שהיא ח''ל:

ויוצא לח''ל. ודוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדרבנן הותרה לו לאלו הדברים:

הַמּוֹצֵא מֵת מִצְוָה הֲרֵי זֶה מִיטַּפֵּל בּוֹ וְקוֹבְרוֹ בִּמְקוֹמוֹ. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶּׁמְּצָאוֹ חוּץ לִתְחוּם. אֲבָל אִם מְצָאוֹ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם הֲרֵי זֶה מֵבִיאוֹ בִּמְקוֹם הַקְּבָרוֹת וְקוֹבְרוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וקוברו במקומו. דמת מצוה קנה מקומו וזה אחד מן התנאים שהתנה יהושע בא''י:

מַהוּ שֶׁיִּטָּמֵא כֹּהֵן גָּדוֹל לִנְשִׂיאוּת כַּפָּיִם. גַּבִּילָה אֲחוֹי דְרִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. מִטָּמֵא הוּא כֹהֵן לִנְשִׂיאוּת כַּפָּיִם. שָׁמַע רִבִּי אָחָא וְאָמַר. אֲנָא לָא אֲמָרִית לֵיהּ כְּלוּם. חָזַר וָמַר. אוֹ דִילְמָא לָא שָׁמַע מִינִּי אֶלָּא כְיַי דָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי אֶלִיעֶזֶר. כָּל כֹּהֵן שֶׁעוֹמֵד בַּכְּנֶסֶת וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. וְסָבַר מֵימַר שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה דוֹחָה לְמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. 34a אֲנָא לָא אֲמָרִי לֵיהּ. אַייְתוּנֵיהּ וַאֲנָא מַלְקֵי לֵיהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מהו שיטמא כהן גדול. כהן שהוא גדול וראוי לנשיאות כפים ויש טומאה בבהכ''נ אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו:

גבילה. שם חכם:

חזר. רבי אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהא דא''ר יודה בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור גבילה מימר שמצות עשה דנשיאות כפים דוחה למצות לא תעשה דטומאה אבל אנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדול הוא זה הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר דבר שלא שמע מעני:

רִבִּי אַבָּהוּ הֲוָה יָתִיב מַתְנֵי בִכְנִישְׁתָּא מְדַרְתָּא דְקֵיסָרִין וַהֲוָה תַמָּן מֵיתָא. הִגִּיעַ עוֹנַת נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. לָא שָׁאֲלוּן לֵיהּ. עָֽנְתָא דְמֵיכְלָא אָתָא וְשָׁאֲלוּן לֵיהּ. אָמַר לוֹן. עַל נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם לָא שְׁאַלתּוֹן לִי וְעַל מֵיכְלָא שְׁאִילתּוּן יָתִי. כַּד שָֽׁמְעִין כֵּן הֲוָה כָל חַד וְחַד מִינְּהוֹן שְׁמַט גַּרְמֵיהּ וַעֲרַק.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

והוה תמן מיתא. ולא יצאו התלמידים שהיו לומדים בתורה וסברין שמותר ליטמאות בשביל ת''ת:

לא שאלון ליה. אם מותר להפסיק מלימוד ולשהות שם בשביל נשיאות כפים וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלון ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה אל איסור טומאה עליהן וכעס עליהם שבתחלה לא שאלו אותו להפסיק בשביל נשיאות כפים ועכשיו בשביל האכילה שואלים אם להפסיק וכששמעו זה השמיט כל א' א''ע וברח ויצא מבהכ''נ לאכול:

אָמַר רִבִּי יַנַּאי. מִיטָּמֵא כֹהֵן לִרְאוֹת הַמֶּלֶךְ. כַּד סְלַק דִּוֹקְלֵיַנוֹס מַלְכָּא לְהָכָא חָמוּן לְרִבִּי חִייָה מִיפְסַע עַל קִבְרַייָא דְּצוֹר בְּגִין מֵיחְמִינֵיהּ. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי יִרְמְיָה וְרִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִצְוָה לִרְאוֹת גְּדוֹלֵי מַלְכוּת. לִכְשֶׁתָּבוֹא מַלְכוּת בֵּית דָּוִד יְהֵא יֹדֵעַ לְהַפְרִישׁ בֵּין מַלְכוּת לְמַלְכוּת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מיטמא כהן לראות המלך. אפי' למלכי עכו''ם כדלקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות:

מַהוּ שֶׁיִּטָּמֵא לִכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ. רִבִּי יָסָא שָׁמַע דְּאָתַת אִימֵּיהּ לְבוֹצְרָה. אָתָא וְשָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. מָהוּ לָצֵאת. אָמַר לֵיהּ. מִפְּנֵי סַכָּנַת דְּרָכִים צֵא. וְאִם בִּשְּׁבִיל כְּבוֹד אִמְּךָ אֵינִי יוֹדֵעַ. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק עוֹד הִיא צְרִיכָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. אַטְרַח עֲלוֹי וְאָמַר. גָּמַרְתָּ לָצֵאת תָּבוֹא בְשָׁלוֹם. שָׁמַע רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר. אֵין רְשׁוּת גְּדוֹלָה מִזֹּאת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עוד היא צריכה לרבי יוחנן. כלו' אע''פ ששמענו שאמר לו רבי יוחנן גמרת בדעתך לצאת תבוא בשלום עדיין הדבר בספק אצל רבי יוחנן אלא מפני שהטריחו ר' יסא בדברים הרבה אמר לו כן:

שמע רבי אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזאת. כיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזאת ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן:

מהו לצאת. לח''ל ולקבל פניה ורבי יוחנן היה מסופק בשאלתו וא''ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה בלבד איני יודע אם מותר:

מהו שיטמא אדם לכבוד אביו ואמו. בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפילו במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפרק אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו:

מַהוּ שֶׁיִּטָּמֵא אָדָם לִכְבוֹד הָרַבִּים. תַּנִּי הָיוּ שְׁנֵי דְרָכִים מַתְאִימוֹת. אַחַת רְחוֹקָה וּטְהוֹרָה וְאַחַת קְרוֹבָה וּטְמֵיאָה. אִם הָיוּ הָרַבִּים הוֹלְכִין בָּֽרְחוֹקָה הוֹלֵךְ עִמָּהֶן. וְאִם לָאו הוֹלֵךְ בַּקְּרוֹבָה מִפְּנֵי כְבוֹד הָרַבִּים. עַד כְּדוֹן בְּטוּמְאָה שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶן. וַאֲפִילוּ בְּטוּמְאָה שֶׁהוּא מִדְּבַר תוֹרָה. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי זְעִירָא. גָּדוֹל כְּבוֹד הַבִּרְיוֹת שֶׁדּוֹחֶה לְמִצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה שָׁעָה אַחַת. הָדָא אָֽמְרָה וַאֲפִילוּ טוּמְאָה שֶׁהָיָה מִדְּבַר תּוֹרָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מהו שיטמא אדם לכבוד הרבים. שהולכין עמו לנחמו והכי משמע בשמחות שם:

היו שני דרכים מתאימות. כלומר שתיהן פורשות זו מזו מדרך אחד:

עד כדון בטומאה שהוא מדבריהן. כגון דרך ארץ העמים או בבית הפרס:

ואפי' בטומאה שהוא מד''ת. אם מותר מפני כבוד הרבים:

מן מה דאמר ר''ז גדול כבוד הבריות שדוחה למצות ל''ת. והיא קבורת מת מצוה דוחה ל''ת שבתורה ושמעינן דכבוד הבריות דוחה אפילו טומאה מד''ת:

רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יוֹסֵי גְלִילִיָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא. אֵין שׁוֹאֲלִין הֲלָכוֹת לִפְנֵי מִיטָּתוֹ שֶׁלְּמֵת. וְהָא רִבִּי יוֹחָנָן שָׁאַל לְרִבִּי יַנַּיי קוֹמֵי עַרְסֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. הִקְדִּישׁ עוֹלָתוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת. וַהֲוָּה מְגִיב לֵיהּ. אָמַר. כַּד הֲוָה מַסְקִין לֵיהּ לְסִדְרָא. וְהָא רִבִּי יִרְמְיָה שָׁאַל לְרִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי עַרְסֵיהּ דְּרִבִּי שּׁמְעוֹן וּדְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק והוּא מְגִיב לֵיהּ. אָמַר. כַּד הֲוָה רָחִיק הֲוָה מְגִיב לֵיהּ. כַּד הֲוָה קָרִיב לָא הֲוָה מְגִיב לֵיהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אין שואלין הלכות לפני מטתו של מת. משום דהוי לועג לרש:

והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי. לפני מטתו של רבי שמעון דין הזה אם הקדיש עולתו שהוא קרבן מזבח לבדק הבית מהו אם נתפסת הקדושה הואיל וקדשי המזבח הוא:

והוא מגיב ליה. ורבי ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו:

ומשני אימר כד הוו מסקין ליה לערסיה דר''ש לסידרא. לסדר והכבוד שעשו לו היה כלומר שנא בפני מטתו ממש היה המעשה:

אימר כד הוה רחיק. מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא:

תַּנִּי הַכַּתָּפִים אֲסוּרִים בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל שֶׁמָּא יִפְסֹק סַנְדָּלוֹ שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶן וְנִמְצָא מִתְעַכֵּב מִן הַמִּצְוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הכתפים. נושאי המטה:

רִבִּי זְעִירָא שְׁמַע בְּדִיבּוּרֵיהּ. אָתוּן בָעֵיי מִיזְקְפוּנֵיהּ וְאַשְׁכְּחוּנֵיהּ אִיעָנֵי. אָֽמְרוּ לֵיהּ. מַהוּ אָכֵן. אָמַר לוֹן. לָהֶן דְּתַנִּינָן וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר' זעירא שרע בדיבוריה. נפסק בתוך דיבורו והתחיל לגמגם בלשונו מלשין או שרוע:

אתון. ובאו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש ואמרו לו מהו זה שנחלשת כך וא''ל להן דתנינן באלו העניני' של מיתה ונתתי הדברים אל לבי כדכתיב והחי יתן אל לבו וגוע כחי וחלש עלי לבי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source